התפתחוטיפ קטן עם השפעה גדולה על חוויית הכתיבה של הילדים.
לפני היציאה לחופשת הקיץ, הגעתי לביקור חוזר במוסד חינוכי אותו אני מלווה כמרפא בעיסוק. במסדרון ניגש אלי ילד חמוד בן 8 ובארשת פנים רצינית, כשגבותיו מכווצות, הוא פנה אלי והכריז: "אני כועס עליך!".
חייכתי ושאלתי על שום מה ולמה?…
הגבות קצת התמתנו והוא ענה:"אתה ביקשת מההורים שלי לרכוש עבורי עפרון חודים (שפיצים) ומאז אני כותב רק בו!".
נו,שאלתי, ולמה אתה כועס עלי? "מפני שאני חייב לשים לב לכוח שאני משתמש בו כדי שחוד העיפרון לא יישבר! אני חייב לחשוב לפני שאני כותב!".
שאלתי אותו: והאם מאז שאתה משתמש בעיפרון החודים אתה מתעייף שאתה כותב? הוא ענה "לא!",
האם אתה מצליח לכתוב יותר?, "יותר?" הוא אמר ," אני מצליח לכתוב הכל!"…
אם כך, שאלתי, מדוע אתה כועס עלי?
"אתה צודק", הוא ענה, "בעצם אני צריך להגיד לך תודה…. אז, תודה רבה!".
(אותה שיחה מתרחשת גם עם ילדים ששלחתי אותם לבדיקת ראייה והם החלו להרכיב משקפיים…)
בהתפתחוטיפ בשבוע שעבר הצגתי פעילות בה הילדים נדרשים לווסת את כוח הכתיבה והציור לפי שלוש רמות עוצמה: כוח חלש, בינוני וחזק. ילדים שהצליחו בפעילות זו (כלומר, שיש להם את יכולת ויסות העוצמה) אך חורטים בזמן הכתיבה ייעזרו עד מאד בעיפרון חודים בזמן כתיבה. החוד הדק של עיפרון זה נשבר בקלות בעת שימוש לא מותאם בכוח ומעניק לילדים משוב מיידי על עוצמת כתיבתם. עיפרון החודים מהווה תזכורת ומעלה את המודעות של הילדים לעוצמת הכתיבה וכך הם נאלצים "להרגיש ולחשוב" לפני הכתיבה, דבר המונע מהילדים התעייפות וסבל מיותר במהלך הכתיבה.
בברכת התפתחות שלמה ושמחה,
גיא יעקב יקותיאלי, מרפא בעיסוק מניעתי.
Comments