מידת ההשתתפות של הילדים בפעילויות שונות, היא סממן חזק מאד לבשלותם ההתפתחותית באותה מיומנות. כל גננת מכירה היטב (לעיתים אולי יותר משהייתה רוצה…) את דו"ח הגננת הנדרש לצורך המכון להתפתחות הילד – אף בדו"ח זה, מידת ההשתתפות היא מידע משמעותי ביותר.
התפתחות מתרחשת כתוצאה מהשתתפות הילדים בפעילות, כל פעילות. כשהילדים חושבים- הם מתפתחים, כשהילדים נעים – הם מתפתחים, כשהילדים חשים, מציירים ומשחקים– הם מתפתחים. ההתפתחות הרחבה של הילדים לאור הפעילות מביאה לחוויית הצלחה. כשהילדים אוספים, לאט ובבטחה, חוויית הצלחה אחר חווית הצלחה, נבנית תחושת המסוגלות. תחושת המסוגלות מרוממת את נפשם של הילדים ומעודדת השתתפות, שמביאה להתפתחות וכן הלאה.
סכמת התפתחות שלילית על רקע הימנעות הילדים מהשתתפות בפעילויות השונות
ההפך של השתתפות היא הימנעות – והחלק הקשה ביותר בטיפולים, אך באותה מידה גם המתגמל ביותר וגם מעורר היצירתיות החזק ביותר עבורי, היא העבודה עם הילדים הנמנעים – נמנעים מלצייר, מלגזור, מלשחק, להביע את דעתם, מלחשוב… כל ילד עם הימנעותו שלו…
הימנעות ילדים מפעילויות הנדרשות לגילם, עלולה להיות תחילתו של איחור התפתחותי. השתתפות הילדים בפעילויות ההתפתחותיות מתאימות, והתערבות מיידית בתחילת הימנעותו של הילד, בתיווך נכון וחוויות הצלחה שנשמרות בשק תחושת המסוגלות, תמנענה קשיים ותסכול מהילדים, ובוודאי תביא להפחתת צוואר הבקבוק בהמתנה לתורי הריפוי בעיסוק במכונים להתפתחות הילד וקופות החולים, מה שיוביל לכך שיהיו פחות דוחות לגננות למלא…
שתפו כל מי שאוהב ילדים.
בברכת התפתחות שלמה ושמחה,
גיא יעקב יקותיאלי, מרפא בעיסוק מניעתי.
Comments